קטלוג מלא

רופא כפרי נקרא בלילה, באמצע סופת שלגים, ואין לו עוד סוס כדי לצאת לדרך. במושבת עונשין, קצין מציג בגאווה למבקר מכונת הוצאה להורג מוזרה. אמן רעב נשאר שבועות בלי לאכול בכלוב שלו, בזמן שהקהל מאבד עניין לאט לאט. בשלושת הסיפורים המטרידים האלה של קפקא, היומיום הופך לסיוט בלי אזהרה, ואי אפשר לשכוח אותם. קצרים וכתובים במשפטים מדויקים, הם נקראים כל אחד בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

אישה צעירה מותשת אחרי לידת תינוקה, ובעלה הרופא משכן אותה בבית ישן ששכרו לקיץ. אסור לה לכתוב ולעבוד, והיא מבלה את ימיה בחדר מכוסה בטפט צהוב ומכוער. בסתר היא כותבת יומן, ולבסוף היא מאמינה שצורה כלשהי זזה מאחורי הדוגמאות שעל הקיר. שרלוט פרקינס גילמן עברה בעצמה טיפול מנוחה כזה, והסיפור הקצר הזה מעורר תחושת אי נוחות שגדלה בכל עמוד. הוא נקרא בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בגיל עשרים ותשע, ולנסי סטירלינג חיה תחת שליטת אמה ומשפחה שלועגת לה, בעיירה קטנה באונטריו. היא מתנחמת בחלומות על טירה כחולה שבה תהיה סוף סוף מאושרת. ביום שבו רופא מודיע לה שנותרה לה רק שנה לחיות, היא מחליטה לא לציית עוד לאיש. היא אומרת סוף סוף מה שהיא חושבת, עוזבת את הבית ופוגשת את בארני סנית', אדם מסתורי שכל העיירה מדברת עליו סרה. קומדיה רומנטית מלאת הומור, על האומץ לחיות סוף סוף בשביל עצמך. מאת מחברת „אן שרלי”, הרומן המלא אור הזה נקרא בהנאה רבה בשפה שאתם לומדים.

בשנת 1845, הנרי דייוויד ת'ורו בונה במו ידיו בקתה על שפת אגם וולדן, ביערות מסצ'וסטס, וגר בה לבד שנתיים. הוא מגדל שעועית, מתבונן בעונות ובחיות, ומצמצם את צרכיו למה שהכרחי בלבד. ספר שמזמין לשאול מה באמת צריך כדי לחיות. הוא הפך לנקודת ייחוס לכל מי שמחפש חיים פשוטים יותר, חופשיים יותר וקרובים יותר לטבע. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא אותו פרק אחרי פרק, בקצב שלכם, בשפה שאתם לומדים.

באזור מכרות בצפון ספרד, נלה, יתומה ענייה ולא יפה, משמשת מורת דרך לפבלו, צעיר עיוור. הוא אוהב אותה בזכות טוב לבה ובזכות הדרך שבה היא מתארת לו את העולם. יום אחד מגיע לכפר מנתח מפורסם, בתקווה להחזיר לפבלו את מאור עיניו. סיפור אהבה רך ונוקב, ששואל שאלה פשוטה: מה יראה פבלו כשעיניו ייפתחו? זה אחד הרומנים האהובים ביותר של גלדוס, הסופר הספרדי הגדול. הסיפור המושך והדמויות המקסימות הופכים אותו לנעים לקריאה בשפה שאתם לומדים.

הקובץ הזה מאגד ארבעה מהסיפורים היפים ביותר של צ'כוב. ב„אולם מספר 6”, רופא בפרובינציה מתחיל לשוחח עם חולה בבית החולים שלו לחולי נפש, ולבסוף שואל את עצמו מי באמת משוגע. ב„הגברת עם הכלבלב”, גבר ואישה, כל אחד נשוי לאחר, נפגשים ביאלטה ונופלים לאהבה שלא תכננו. פוגשים בו גם בישוף בודד וחולה ערב חג הפסחא, וכלה צעירה שמחליטה לעזוב הכול. צ'כוב אף פעם לא שופט: בכמה עמודים הוא נותן להרגיש חיים שלמים. הסיפורים האלה נקראים כל אחד בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בסנקט פטרבורג, רסקולניקוב, סטודנט לשעבר ועני מאוד, גר בחדר זעיר בעליית גג. הוא שכנע את עצמו שלאנשים יוצאי דופן מסוימים מותר לעבור על החוק, והוא רוצח בגרזן מלווה בריבית זקנה. מאז הפחד והקדחת לא עוזבים אותו, ואילו החוקר פורפירי, ערמומי וסבלני, נראה כאילו הוא קורא את מחשבותיו. כבר מההתחלה יודעים מי האשם, ובכל זאת המתח לא נחלש לרגע: הכול מתרחש בתוך המצפון שלו. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את יצירת המופת הזאת של דוסטויבסקי בשפה שאתם לומדים.

פיפ, יתום צעיר, גדל אצל אחותו ובעלה ג'ו, נפח טוב לב, בביצות של קנט. ערב אחד, בבית הקברות, הוא נתקל באסיר נמלט שמפחיד אותו מאוד. אחר כך מזמינים אותו לביתה של מיס הווישם, גברת זקנה שעדיין לובשת את שמלת הכלולות שלה, ושגרה עם אסטלה היפה והקרה. ביום שבו מיטיב אלמוני מציע לו להפוך לג'נטלמן בלונדון, חייו של פיפ משתנים. החלומות, הטעויות והאשליות שלו הופכים אותו לאחד הגיבורים המקסימים ביותר של דיקנס. פיפ מספר בעצמו את סיפורו, והרומן הגדול הזה נקרא בהנאה בשפה שאתם לומדים.

בפרבר שקט של לונדון, אן ורוניקה סטנלי, בת עשרים ואחת, נחנקת תחת סמכותו של אביה, שאוסר עליה ללכת לנשף מסכות. היא עוזבת את הבית כדי לחיות לבד בלונדון, ללמוד ביולוגיה ולהחליט בעצמה על חייה. אבל הכסף אוזל מהר, ולחופש של צעירה יש מחיר בתקופה ההיא. ולס עורר שערורייה עם סיפורה של „האישה החדשה” הזאת, שמעזה לדרוש את הזכות לאהוב ולבחור, בימי הסופרג'יסטיות. הגיבורה הערנית והנחושה הופכת אותו לקריאה מושכת בשפה שאתם לומדים.

לבד בביתו על גדת הסן, אדם כותב יומן. אחרי שספינת מפרש ברזילאית יפה חולפת על פני הנהר, הוא ישן רע, ומגלה כשהוא מתעורר שמישהו שתה בלילה את המים מהקנקן שלו. לבסוף הוא משתכנע שיצור בלתי נראה חי לצדו. האם הוא משוגע, או שמשהו באמת נמצא שם? מופאסאן אף פעם לא מכריע, והספק הזה הוא שמפחיד. בכרך יש גם סיפורים אחרים של מופאסאן. כל אחד מהם נקרא בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בוול סטריט, איש חוק שוכר מעתיק חדש, ברטלבי, צעיר חיוור, שקט ובהתחלה חרוץ מאוד. יום אחד, כשהמעסיק שלו מבקש ממנו לבדוק איתו העתק, ברטלבי עונה פשוט: „הייתי מעדיף שלא.” ואז הוא עונה באותו משפט לכל בקשה, ואף פעם לא עוזב את המשרד. מצחיק ומטריד גם יחד, הסיפור הקצר הזה שואל שאלה שלא שוכחים: מה עושים מול מי שמסרב לכול, בנימוס ובלי כעס? המשפט שלו, „הייתי מעדיף שלא”, נעשה מפורסם בכל העולם. הסיפור נקרא בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בקנטקי, בתחילת המאה העשרים, אחוזה ישנה ניצבת על גבעת בילי גואט, גבעה שהעיר כובשת לאט לאט. הקולונל בוב קרסי גר בה עם בתו, שמכנים אותה מיס ליידי, נערה חופשייה ועליזה שגדלה בחיק הטבע. היא מתאהבת בדונלד מורלי, צעיר עשיר והפכפך, שהקולונל חושד בו. בין אהבה לדרמה, הרומן הזה, מלא הומור ורוך, מאוכלס בדמויות ציוריות מהשכונה הענייה. כתוב בחום ובפשטות, הוא נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

סנקה, פילוסוף ויועץ של הקיסר נירון, כותב לקרוביו כדי לעזור להם לחיות טוב יותר. הראשון מבין ששת הדיאלוגים האלה טוען שהחיים אינם קצרים, אלא שאנחנו מבזבזים אותם, עסוקים בכל דבר חוץ מלחיות. האחרים מדברים על שלוות הנפש, על החיים המאושרים ועל שלוות החכם מול עלבונות. העצות שלו על השימוש בזמן ועל שליטה עצמית עדיין מדברות אל הקורא של היום, ורבים מהמשפטים שלו עשויים כדי שיזכרו אותם. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הקלאסיקה הגדולה הזאת בשפה שאתם לומדים.

במילאנו, במאי 1831, ויטורה, חייל לשעבר של נפוליאון, מת בעוני. בנו הבכור, דמיאנו, צריך עכשיו לפרנס את אמו, את אחותו סטלה ואת אחיו הצעיר. ובכל זאת הוא חולם להיות צייר, ולמד ציור בסתר אצל אמן זקן ועני. הרומן הזה, שכותרת המשנה שלו היא „סיפורה של משפחה ענייה”, מחיה את האנשים הפשוטים של פרברי מילאנו. הוא מדבר ברוך על חובה, על עוני ועל כבודם של הענווים. סיפור המשפחה הנוגע ללב הזה נקרא בהנאה בשפה שאתם לומדים.

לוסי האניצ'רץ', אנגלייה צעירה, מגלה את פירנצה עם בת דודתה, שמשגיחה עליה מקרוב. בפנסיון, החדר שלהן אינו משקיף אל הנוף שהובטח. אדון זקן ומשונה, מר אמרסון, מציע להן אז את החדר שלו ואת זה של בנו ג'ורג'. כשהיא חוזרת לאנגליה, לוסי מתארסת לססיל, איש משכיל והגון מאוד, אבל היא לא שוכחת את איטליה. בין קומדיה לסיפור אהבה, פורסטר לועג ברוך למוסכמות, ושואל שאלה פשוטה: האם צריך להקשיב למה שמצפים מאיתנו, או למה שאנחנו מרגישים? הדיאלוגים המלאים בהומור הופכים אותו לקריאה נעימה בשפה שאתם לומדים.

בשנת 1908, בעיירת נופש בדרום אנגליה, רות, חדרנית לשעבר, נישאת לארני קספר, פועל. הוא מגדל כבת שלו את אליס הקטנה, שנולדה לפני נישואיהם. הילדים באים, ארני מאבד את עבודתו ונשאר חייב את שכר הדירה לאחיו אלף, שעדיין חושק ברות. בזמן שהשביתות מתרבות והמלחמה מתקרבת, גם איש איגוד מקצועי שבא מהצפון מתאהב ברות. זהו דיוקן רגיש של אישה מן העם, חזקה ונאמנה, באנגליה שלפני 1914. הסיפור המושך שלה, קרוב מאוד לחיי היומיום, נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

בוקר אחד ביוני, צעיר שקורא לעצמו ווקר פאר הולך בדרכים של ניו אינגלנד. הוא נראה כמו נווד, אבל מדבר כמו אדם משכיל ומסתיר את עברו. הוא עוצר במריון, עיר של מפעלי כותנה. מחלת הטיפוס פוגעת שם במשפחות העניות, בגלל המים שמוכרת החברה של הקולונל דוד. דוד שולט גם בנבחרי המדינה. בלי לבקש דבר לעצמו, פאר נכנס למאבק נגדו, ופוגש את קייט קילגור, המזכירה של דוד. רומן נמרץ על האומץ של אדם יחיד מול מכונה פוליטית. מושך, הסיפור הזה נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

ג'ון אלג'רנון אוונס מספר את חייו של וילארד גלייזיר, שנולד למשפחה צנועה במדינת ניו יורק: הילדות בחווה, השנים כמורה, ואחר כך מלחמת האזרחים בחיל הפרשים של צבא האיחוד, השבי, הכלא והבריחה. גלייזיר, שהפך לסופר מצליח, חוצה את ארצות הברית על סוס, ואחר כך שט בקאנו במורד המיסיסיפי, שלדבריו מצא את מקורו האמיתי, עד מפרץ מקסיקו. חיים של הרפתקאות, שמסופרים עוד בחייו של הגיבור, על פי מכתבים וכתבות מאותה תקופה. מסופרת כמו רומן הרפתקאות, הביוגרפיה הזאת נקראת בהנאה בשפה שאתם לומדים.

בפנסיון בריביירה, אישה נשואה בורחת עם צעיר שפגשה יום קודם, והאורחים מתמרמרים. רק המספר מגן עליה. זמן קצר אחר כך, אנגלייה זקנה, גברת ס., מגלה לו סוד שהיא שומרת כבר יותר מעשרים שנה: יום אחד בחייה שהתחיל בערב בקזינו של מונטה קרלו, מול הידיים של מהמר צעיר. שטפן צוויג הוא אמן הווידוי והתשוקה הפתאומית: מבינים לאט לאט איך עשרים וארבע שעות יכולות להפוך חיים שלמים. הסיפור הקצר הזה נקרא בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בווינה, אירנה חיה חיים בורגניים שקטים, לצד בעל עורך דין ושני ילדיהם. יום אחד, כשהיא יוצאת מביתו של המאהב שלה, פסנתרן צעיר, ניגשת אליה אישה זרה. האישה מאשימה אותה שלקחה ממנה את האיש הזה, ודורשת ממנה כסף. הסחיטה חוזרת שוב ושוב, והפחד להיחשף משתלט על כל רגע בחיי המשפחה שלה. צוויג מתאר את החרדה הזאת מבפנים, במתח שלא מרפה מהקורא לרגע. הסיפור הקצר הזה נקרא בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בקווקז של שנות השלושים של המאה התשע עשרה, סרן זקן מספר לנוסע את סיפורו של פצ'ורין, קצין רוסי צעיר, מבריק, משועמם מהכול ומסוכן למי שאוהב אותו. ואז היומן שלו נופל לידי הנוסע. קוראים בו איך פצ'ורין מפתה נסיכה רק מתוך שעמום, ואיך הוא נלחם בדו קרב בקור רוח, כמעט מתוך סקרנות. לרמונטוב, שמת בעצמו בדו קרב בגיל עשרים ושש, הפך את פצ'ורין לאחת הדמויות המרתקות ביותר בספרות הרוסית: גיבור שאינו גיבור. בנוי מחמישה סיפורים קצרים, הוא נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

בקנטקי, פטרישיה אדייר הצעירה צריכה להציל את רוזמיד, בית המשפחה שבו גר סבה. היא כותבת מחזה על פי מכתבי האהבה של סבתא רבתא שלה. בניו יורק, המפיק גודפרי וונדפורד קונה אותו בלי לקרוא אותו. הוא אפילו סומך על כך שהמחזה ייכשל, כדי ללמד לקח את כוכבת ההצגות שלו. אבל פטרישיה מגיעה לברודוויי מלאת ביטחון, ושום דבר לא קורה כמתוכנן. רומן אהבה מלא הומור ומרץ, בין אחו קנטקי למאחורי הקלעים של התיאטרון. הטון הערני והקליל הופך אותו לקריאה נעימה בשפה שאתם לומדים.

צעיר מטוקיו, ישיר עד כדי גסות, מקבל משרה של מורה למתמטיקה בעיירה קטנה בשיקוקו. כבר בלילה הראשון שלו בתורנות בבית הספר, התלמידים מכניסים חגבים למיטתו. עמיתיו מתגלים כערמומיים עוד יותר, והוא נותן להם כינויים, כמו „חולצה אדומה”. הוא לא מסוגל לשקר וגם לא לחשב, נוקט צד ועושה לעצמו אויבים. זה אחד הרומנים האהובים ביותר ביפן: המחבר שלו, נצומה סוסקי, לימד בעצמו במצויאמה, והעיר הפכה אותו לגיבור שלה. מסופר מפי הגיבור עצמו, בהומור ובדיבור ישיר, הרומן הקצר הזה נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

בנג'מין פרנקלין מספר לבנו את סיפור חייו, החל משנות החניכות שלו בבית הדפוס של אחיו בבוסטון. בגיל שבע עשרה הוא בורח ומגיע לפילדלפיה כמעט בלי פרוטה, עם שלוש כיכרות לחם גדולות תחת הזרוע. שם הוא נעשה מדפיס, מוציא עיתון, מייסד ספרייה, ומציב לעצמו שלוש עשרה מידות טובות שהוא רושם כל יום בפנקס קטן. זהו אחד הסיפורים הראשונים על הצלחה בזכות עבודה, וקוראים רבים עדיין מוצאים בו עצות של שכל ישר כדי להתארגן ולשכנע. פרנקלין כותב בהומור ובפשטות, והספר שלו נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.