סופר סיני, מייסד הספרות המודרנית בשפת הדיבור, שלמד תחילה רפואה ביפן. הוא כתב את “יומנו של משוגע”, “סיפורו האמיתי של אה קיו” ו“פרחי בוקר שנקטפו בערב”, שנקראים בזכות מבטם הביקורתי על החברה הסינית.
לו שון, שם העט של ג׳ואו שורן, נולד ב־1881 בשאושינג שבמחוז ג׳גיאנג, למשפחת מלומדים בשקיעה. ב־1902 נסע ללמוד ביפן והחל ללמוד רפואה בסנדאי. כעבור כמה שנים זנח אותה, משוכנע שנפשם של בני עמו זקוקה לריפוי יותר מגופם, ופנה לספרות.
כשחזר לסין עבד במשרד החינוך בבייג’ינג. ב־1918 פרסם את “יומנו של משוגע”, אחד הסיפורים המודרניים הראשונים שנכתבו בשפת הדיבור ולא בסינית קלאסית. אחריו באו “סיפורו האמיתי של אה קיו” (1921–1922), סאטירה על אדם שהופך כל השפלה לניצחון, האוספים “קריאה לנשק” (1923) ו“נדודים” (1926), והזיכרונות “פרחי בוקר שנקטפו בערב” (1928).
מ־1927 התגורר בשנגחאי, מסאי מפחיד ומתרגם, ומת שם ב־1936. הוא נחשב למייסד הספרות הסינית המודרנית.
הנגיש ביותר מבין ספריו בקטלוג שלנו.
לו שון
לו שון
לו שון
