גיבור דורנו

בקווקז של שנות השלושים של המאה התשע עשרה מספרים כמה קולות על אותו אדם: פצ'ורין, קצין רוסי מבריק, צלול והרסני. קצין ותיק מוסר את סיפור חטיפתה של צ'רקסית צעירה, ואחר כך מגיעים פנקסיו של הנעדר לידי הנוסע ששמע את הדברים. נקראת בהם עונה בעיר המרפא, שבה פצ'ורין מפתה נסיכה מתוך שעמום, ודו קרב שהוא מנהל כניסוי. הרומן בוחן את השעמום ואת מה שדור עושה בכוחותיו שאינם מנוצלים. לרמונטוב מרכיב דיוקן מפוצל, שבו סדר הסיפורים חשוב לא פחות מן העובדות.