ניטשה תוקף כאן את הוודאויות של הפילוסופים, שטוענים שהם מחפשים את האמת בלי משוא פנים. הוא שואל מאין באים הרעיונות שלנו על טוב ורע, ומבחין בין מוסר של אדונים, שמהלל כוח וגאווה, לבין מוסר של עבדים, שהופך ענווה ורחמים למידות טובות.
ספר מתריס, שדוחף לשאול למה אנחנו מאמינים במה שאנחנו מאמינים. לו אנחנו חייבים משפט מפורסם: „אם תביט זמן רב לתוך תהום, התהום תביט גם היא לתוכך”.
כתוב בקטעים, לעתים קרובות קצרים מאוד, הוא נקרא אפוריזם אחד בכל פעם, בקצב שלכם, בשפה שאתם לומדים.



















