במילאנו, במאי 1831, ויטורה, חייל לשעבר של נפוליאון, מת בעוני. בנו הבכור, דמיאנו, צריך עכשיו לפרנס את אמו, את אחותו סטלה ואת אחיו הצעיר. ובכל זאת הוא חולם להיות צייר, ולמד ציור בסתר אצל אמן זקן ועני.
הרומן הזה, שכותרת המשנה שלו היא „סיפורה של משפחה ענייה”, מחיה את האנשים הפשוטים של פרברי מילאנו. הוא מדבר ברוך על חובה, על עוני ועל כבודם של הענווים.
סיפור המשפחה הנוגע ללב הזה נקרא בהנאה בשפה שאתם לומדים.



















