בבוקר יפה של יוני, בלונדון, קלריסה דאלוויי מכינה את המסיבה שהיא עורכת בערב. לאורך היום, לקצב צלצולי ביג בן, היא חושבת שוב על נעוריה ועל פיטר וולש, האיש שלא נישאה לו. במקום אחר בעיר, ספטימוס, חייל לשעבר, עדיין נושא בתוכו את המלחמה.
כל הרומן מתרחש ביום אחד, ועוברים מדמות לדמות כאילו שומעים אותן חושבות. המשפט הראשון, שבו גברת דאלוויי אומרת שתקנה את הפרחים בעצמה, נשאר מפורסם.
עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הקלאסיקה הגדולה הזאת בשפה שאתם לומדים.



















