האחים קרמזוב

פיודור קרמזוב, אב הולל וקמצן, מתייצב נגד בנו הבכור דמיטרי על ירושה ועל אותה אישה עצמה. סביבם הולכים איוואן, המתייסר בשאלת הרע, ואליושה, נזיר צעיר במנזר, בדרכים הפוכות, בעוד המשרת סמרדיאקוב מתבונן. כשהזקן נרצח, החשדות נופלים מיד על דמיטרי, והמשפט מאלץ כל אחד מהם לומר במה הוא מאמין. הרומן בוחן אשמה, חירות, צדק ואמונה בעולם שבו הכול נראה מותר. דוסטויבסקי דוחף את סיפור הפשע עד לשאלה מי במשפחה הזאת הוא חף מפשע.