קטלוג מלא

אפיקטטוס, עבד לשעבר שנעשה פילוסוף, יוצא מהבחנה פשוטה. יש מה שתלוי בנו: השיפוטים, הרצונות והבחירות שלנו. ויש מה שאינו תלוי בנו: הגוף, הכסף, דעתם של אחרים. במשפטים קצרים הוא מלמד איך להפסיק לדאוג למה שחומק מאיתנו, כדי לפעול במה שנמצא בכוחנו. העצות שלו עוזרות לשמור על שלווה מול קשיים ולסבול פחות מהאירועים. קוראים רבים שומרים אותו לידם כל חייהם. המשפטים הקצרים והבהירים שלו נקראים אחד אחד, בקצב שלכם, בשפה שאתם לומדים.

בוקר אחד, גרגור זמזא, סוכן נוסע צנוע, מתעורר ומגלה שהפך לחרק ענק. סגור בחדרו, הוא לא יכול עוד לעבוד, ומשפחתו, שהייתה תלויה במשכורת שלו, צריכה ללמוד לחיות איתו. הסיפור הקצר הזה, מטריד וחדור הומור שחור, מראה מה נשאר מאדם כשמשפחתו רואה בו רק נטל. קפקא כותב במשפטים פשוטים ומדויקים: טקסט מושלם לקריאה ראשונה בשפה שאתם לומדים.

בלונדון, הנוטריון אטרסון דואג לחברו הוותיק, דוקטור ג'קיל, רופא מכובד. בצוואתו ג'קיל משאיר את כל רכושו לאדם בשם מר הייד, איש אכזרי שכולם מפחדים ממנו. אטרסון חוקר כדי להבין מה קושר בין שני האנשים האלה. הרומן הקצר הזה מדבר על הצד האפל שכל אחד נושא בתוכו, ומוביל לאחת ההתגלויות המפורסמות ביותר בספרות. הקצב המהיר שלו הופך אותו לקלאסיקה מושלמת לקריאה בשפה שאתם לומדים.

הספר הקטן הזה, שמיוחס לחכם הסיני לאו דזה, מאגד שמונים ואחד שירים קצרים על הטאו, הדרך שמנחה כל דבר. הוא משבח את המים, שגוברים על האבן בזכות גמישותם, ואת הריק, שנותן לכד את התועלת שלו. כבר יותר מאלפיים שנה, קוראיו לומדים ממנו לפעול בלי לכפות, להישאר פשוטים ולמצוא שלווה. הטקסטים הקצרים מאוד שלו נקראים אחד אחד, בקצב שלכם, בשפה שאתם לומדים.

בין המלחמות ודאגות השלטון, מרקוס אורליוס, קיסר רומא, כתב לעצמו בלבד רשימות כדי להישאר רגוע וצודק. הוא מזכיר לעצמו בהן מה באמת חשוב: למלא את חובתו, לקבל את מה שאי אפשר לשנות, ולא לתת לאחרים להטריד אותו. ההגיגים האלה עוזרים לקחת צעד אחורה מול קשיי היומיום, ולשמור על שלווה כשהכול סוער מסביב. קצרים ובהירים, הם נקראים אחד אחד, בקצב שלכם, בשפה שאתם לומדים.

בלונדון, צייר מצייר את דיוקנו של דוריאן גריי, צעיר יפה תואר במיוחד. מול התמונה דוריאן מביע משאלה: להישאר צעיר לנצח, ושהדיוקן יזדקן במקומו. בהשפעת לורד הנרי הציני, הוא שוקע בחיי הנאות, וכל חטא שלו משאיר סימן על הבד. אז דוריאן מסתיר את התמונה מעיני כולם. סיפור מרתק על יופי, על הרוע ועל המחיר של נעורים נצחיים, שבו מבריקים משפטי השנינה של אוסקר ויילד. הדיאלוגים המלאים בהומור הופכים אותו לקריאה סוחפת בשפה שאתם לומדים.

ג'יין אייר, יתומה שסבלה מהתעללות של דודתה ואחר כך גדלה בפנימייה קפדנית, נעשית אומנת בטירת ת'ורנפילד. שם היא פוגשת את אדונה, מר רוצ'סטר, איש קודר ובלתי צפוי, ומתאהבת בו. אבל הבית מסתיר סוד, ורעשים מוזרים מהדהדים בלילה במסדרונות. סיפור גדול של אהבה ומסתורין, עם גיבורה שמסרבת לוותר על חירותה ועל כבודה. ג'יין מספרת בעצמה את סיפורה, כמו וידוי, והרומן נקרא בשקיקה בשפה שאתם לומדים.

אישה צעירה מותשת אחרי לידת תינוקה, ובעלה הרופא משכן אותה בבית ישן ששכרו לקיץ. אסור לה לכתוב ולעבוד, והיא מבלה את ימיה בחדר מכוסה בטפט צהוב ומכוער. בסתר היא כותבת יומן, ולבסוף היא מאמינה שצורה כלשהי זזה מאחורי הדוגמאות שעל הקיר. שרלוט פרקינס גילמן עברה בעצמה טיפול מנוחה כזה, והסיפור הקצר הזה מעורר תחושת אי נוחות שגדלה בכל עמוד. הוא נקרא בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית, הנרי פלמינג, חקלאי צעיר, מתגייס לצבא הצפון וחולם על תהילה. במשך שבועות הוא מחכה לקרב הראשון שלו ושואל את עצמו אם יעמוד במבחן או יברח. כשהקרב מגיע סוף סוף, העשן, הרעש והפחד מוחקים את כל מה שחשב על גבורה. סטיבן קריין, שנולד אחרי המלחמה הזאת, מעולם לא ראה אותה, ובכל זאת קוראים רבים חשבו שהוא חייל לשעבר. הרומן הקצר הזה מספר על הקרב מבפנים, קרוב ככל האפשר למה שמרגיש אדם שמפחד. המשפטים החדים והסצנות החזותיות מאוד הופכים אותו לנעים לקריאה בשפה שאתם לומדים.

פיודור קרמזוב, אב קמצן ומופקר, מסתכסך עם בנו הבכור דמיטרי, על כסף ועל אותה אישה. שני בניו האחרים הולכים בדרכים מנוגדות: איוואן, שמתייסר בשאלת קיומו של הרוע, ואליושה העדין, טירון במנזר. ערב אחד הזקן נרצח, וכל החשדות נופלים על דמיטרי. גם חקירה פלילית וגם רומן משפחתי גדול, זהו ספרו האחרון של דוסטויבסקי, ובעיני קוראים רבים הגדול שבהם. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את יצירת המופת הזאת בשפה שאתם לומדים.

דקארט מספר איך, מאוכזב מכל מה שלמד בבית הספר, החליט להתחיל הכול מאפס. הוא מציב לעצמו ארבעה כללים פשוטים כדי לחשוב נכון, ומפקפק בכול, עד שהוא מוצא את הדבר היחיד שאינו יכול לפקפק בו: „אני חושב, משמע אני קיים”. ספר קטן ששינה את דרך החשיבה. גם היום הוא עוזר לחשוב בעצמנו, בשיטתיות ובחשיבה ביקורתית. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הטקסט היסודי הזה בשפה שאתם לומדים.

בוקר אחד, יוזף ק., פקיד בכיר בבנק, נעצר בביתו בלי לדעת למה. ובכל זאת מניחים לו ללכת לעבודה. בית המשפט ששופט אותו יושב בעליות גג בפרבר, עמוסות תיקים, ואיש אינו יכול לומר לו במה הוא מואשם. קפקא ביקש מחברו מקס ברוד לשרוף את הרומן הזה אחרי מותו, יחד עם שאר כתבי היד שלו. מקס ברוד סירב. בעיקר מהספר הזה באה המילה „קפקאי”, לכל מצב אבסורדי שבו הולכים לאיבוד בין כללים ומשרדים. עם הסצנות המוזרות שלו, לפעמים כמעט קומיות, ועם התרגום תמיד מול העיניים, הרומן נקרא בשפה שאתם לומדים.

באירלנד, סטיבן דדלוס הצעיר גדל במשפחה קתולית שמתרוששת לאט לאט. הוא לומד אצל הישועים, דרשה על הגיהינום מבהילה אותו לזמן מה, ואפילו מציעים לו להיות כומר. אבל הוא מרגיש שקריאה אחרת גדלה בתוכו: קריאת האמנות. ג'ויס מספר כאן, בתחפושת דקה, על נעוריו שלו: איך נער רגיש הופך לסופר שרוצה לחשוב בעצמו. הגיבור שלו נושא את שמו של דדלוס, הגיבור מהמיתולוגיה היוונית שבנה לעצמו כנפיים כדי לברוח. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לגלות את הרומן הגדול הזה של ג'ויס בשפה שאתם לומדים.

בלונדון, בחודש פברואר גשום, שתי נשים שאינן מכירות זו את זו קוראות את אותה מודעה קטנה: טירה קטנה מימי הביניים מושכרת לחודש אפריל, באיטליה, על שפת הים, בין הוויסטריות והשמש. כדי לחלוק בהוצאות הן מצטרפות לשתי זרות, אריסטוקרטית צעירה וגברת זקנה. רחוק מלונדון ומההרגלים שלהן, כל אחת משתנה לאט לאט באור של איטליה. רומן מלא אור והומור, שמעורר חשק לנסוע. כתוב בסגנון קליל וחי, הוא נקרא בהנאה בשפה שאתם לומדים.

איוואן איליץ' הוא שופט מכובד, שבנה לעצמו חיים נוחים, מכובדים ומסודרים. יום אחד, אחרי נפילה פשוטה, מופיע כאב מוזר בצד, ומאז אינו עוזב אותו. הוא מבין לאט לאט שמחלתו קשה, ושמשפחתו מעדיפה להעמיד פנים שאינה רואה דבר. מול המוות הוא שואל את עצמו אם באמת חי. הסיפור הקצר הזה של טולסטוי לא איבד דבר מכוחו: הוא שואל את השאלה שכל אחד שואל בסוף, מה באמת חשוב. כתוב בסגנון פשוט וישיר, הוא נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

„אדם חולה אני... אדם רע אני.” כך נפתח הווידוי של פקיד זוטר לשעבר, ממורמר ובודד, שהסתגר בפינה של סנקט פטרבורג. תחילה הוא מסביר, בהתרסה, למה הוא דוחה את התבונה ואת הקדמה. אחר כך הוא מספר על ערב משפיל עם חברים לשעבר, ועל פגישתו עם צעירה, ליזה. המספר הזה לועג לכול, לעצמו וגם לקורא, ובכל זאת הוא מרתק. רבים רואים בספר הזה את שער הכניסה לרומנים הגדולים של דוסטויבסקי. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הטקסט הקודח הזה בשפה שאתם לומדים.

אומנת צעירה יוצאת לטפל בשני ילדים, מיילס ופלורה, באחוזה מבודדת בכפר האנגלי. הילדים מקסימים, כמעט יותר מדי. עד מהרה היא רואה על מגדל, ואחר כך ליד בריכה, שתי דמויות שלא אמורות להיות שם. רוחות רפאים אמיתיות או טירוף של האומנת? הנרי ג'יימס משאיר את הספק עד השורה האחרונה, והספק הזה הוא שהופך את הסיפור לאחד מסיפורי הרפאים המפורסמים ביותר. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הקלאסיקה הזאת בשפה שאתם לומדים.

ורתר הצעיר מתיישב בכפר שקט בגרמניה. בנשף הוא פוגש את שרלוטה, צעירה זוהרת שמטפלת באחיה ובאחיותיה הקטנים, אבל כבר מובטחת לאחר. במכתבים שהוא כותב לחברו וילהלם, ורתר מספר על אושרו, ואחר כך על ייסוריו. הרומן הקצר הזה הפך את גתה למפורסם בן לילה. כל אירופה התלהבה מוורתר, עד שצעירים התחילו ללבוש, כמוהו, מעיל כחול ואפודה צהובה. כתוב כמכתבים, הוא נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

רובינזון קרוזו, הניצול היחיד מספינה טרופה, נסחף אל אי בודד. בעזרת מה שהוא מציל מההריסות הוא בונה מחסה, לומד לזרוע תבואה ולגדל עזים, וסופר את הימים בחריצים על עמוד. יום אחד, אחרי שנים של בדידות, הוא מגלה על החוף עקבות של כף רגל יחפה. זה רומן ההישרדות הגדול הראשון, זה שהיה השראה לכל סיפורי הניצולים, והשם שישי נשאר מפורסם כמו השם רובינזון. רובינזון מספר בעצמו את ההרפתקה שלו, כמו יומן, והרומן נקרא בקלות בשפה שאתם לומדים.

בוול סטריט, איש חוק שוכר מעתיק חדש, ברטלבי, צעיר חיוור, שקט ובהתחלה חרוץ מאוד. יום אחד, כשהמעסיק שלו מבקש ממנו לבדוק איתו העתק, ברטלבי עונה פשוט: „הייתי מעדיף שלא.” ואז הוא עונה באותו משפט לכל בקשה, ואף פעם לא עוזב את המשרד. מצחיק ומטריד גם יחד, הסיפור הקצר הזה שואל שאלה שלא שוכחים: מה עושים מול מי שמסרב לכול, בנימוס ובלי כעס? המשפט שלו, „הייתי מעדיף שלא”, נעשה מפורסם בכל העולם. הסיפור נקרא בנשימה אחת בשפה שאתם לומדים.

בבוקר יפה של יוני, בלונדון, קלריסה דאלוויי מכינה את המסיבה שהיא עורכת בערב. לאורך היום, לקצב צלצולי ביג בן, היא חושבת שוב על נעוריה ועל פיטר וולש, האיש שלא נישאה לו. במקום אחר בעיר, ספטימוס, חייל לשעבר, עדיין נושא בתוכו את המלחמה. כל הרומן מתרחש ביום אחד, ועוברים מדמות לדמות כאילו שומעים אותן חושבות. המשפט הראשון, שבו גברת דאלוויי אומרת שתקנה את הפרחים בעצמה, נשאר מפורסם. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הקלאסיקה הגדולה הזאת בשפה שאתם לומדים.

סנקה, פילוסוף ויועץ של הקיסר נירון, כותב לקרוביו כדי לעזור להם לחיות טוב יותר. הראשון מבין ששת הדיאלוגים האלה טוען שהחיים אינם קצרים, אלא שאנחנו מבזבזים אותם, עסוקים בכל דבר חוץ מלחיות. האחרים מדברים על שלוות הנפש, על החיים המאושרים ועל שלוות החכם מול עלבונות. העצות שלו על השימוש בזמן ועל שליטה עצמית עדיין מדברות אל הקורא של היום, ורבים מהמשפטים שלו עשויים כדי שיזכרו אותם. עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הקלאסיקה הגדולה הזאת בשפה שאתם לומדים.

אוליבר טוויסט נולד בבית מחסה לעניים וגדל רעב, ויום אחד הוא מעז לבקש עוד קצת דייסה, מעשה שמעורר שערורייה. הוא בורח ללונדון, ושם הוא נופל לידיו של פייגין, איש זקן שמאמן כנופיית ילדים לגנוב מעוברים ושבים. דיקנס מראה את מצוקתם של הילדים העניים בלונדון, ודמויותיו, כמו פייגין הערמומי, נשארו מפורסמות. סיפור נוגע ללב על תמימות מול עולם שאינו מרחם על איש. עם פרקים מלאי תפניות, הרומן הזה נקרא בשקיקה בשפה שאתם לומדים.

הקובץ הקטן הזה מאגד את הפרוזה המפורסמת ביותר של ג'ו דז'צ'ינג. ב„מבט מאחור”, אב מגושם חוצה את המסילות בתחנת רכבת כדי לקנות תפוזים לבנו. במקום אחר, המחבר מטייל בלילה סביב בריכת לוטוס לאור הירח, או שט בסירה על נהר צ'ינחואי, בנאנג'ינג. הטקסטים האלה נלמדים בכל בתי הספר בסין, והם הפכו את האב הזה, שנראה מאחור, לאחד הזיכרונות המרגשים ביותר בספרות הסינית. קצרים, רכים ומוזיקליים מאוד, הם נקראים אחד אחד, בקצב שלכם, בשפה שאתם לומדים.