בוקר אחד באוגוסט, רכבות שלמות של חולים ועולי רגל יוצאות מפריז ללורד. ברכבת נוסעת מארי, צעירה שאינה יכולה עוד ללכת, בתקווה להירפא. לידה נוסע האב פייר פרומאן, חבר ילדותה, שנעשה כומר אבל איבד את אמונתו: היא מתפללת גם שהוא ימצא אותה שוב.
הרומן מתרחש בחמישה ימים, בין ההמונים והחולים. זולא מראה בו את התקווה העצומה של מי שמחכים לנס, ושואל שאלה שנוגעת לכל אחד: במה להאמין מול הסבל?
עם התרגום תמיד מול העיניים, אפשר לקרוא את הרומן הגדול הזה של זולא בשפה שאתם לומדים.



















