תחבולותיו של סקאפן

בנאפולי, בזמן שאבותיהם אינם, אוקטב ולאנדר התאהבו. אבל שני הזקנים הקמצנים האלה לעולם לא יקבלו את הבחירה של בניהם. המשרת סקאפן מחלץ אותם בכך שהוא ממציא תחבולה אחר תחבולה כדי לרמות את האבות, עד שהוא סוגר אחד מהם בשק כדי להכות אותו מכות נמרצות.

פארסה ושנינה משתלבות בקומדיה הזאת, שבה מולייר כתב את אחת השורות המפורסמות ביותר שלו: „מה לעזאזל היה לו לחפש על הספינה הזאת?”

כתובה בדיאלוגים ערניים וקצרים, היא נקראת בקלות בשפה שאתם לומדים.